עבור הורים מיועדים, המסע אל ההורות דרך פונדקאות הוא רכבת הרים רגשית שאין דומה לה. לצד הציפייה המרגשת והתקווה שנבנית עם כל בדיקת אולטרסאונד, מקונן כמעט תמיד “הפחד השקט” – חשש עמוק וסמוי שרבים חוששים אפילו לבטא בקול: “מה יקרה אם הפונדקאית תתחרט?”
החרדה הזו היא טבעית לחלוטין. כותב המאמר, בעצמו אב לילד שהובא בפונדקאות בגיאורגיה, פחד שייקחו לו את הילד ועד שלא עלה על המטוס לישראל הפחד קינן בו והדיר שינה מעיניו.
החרדה נובעת מהעובדה המורכבת שבתהליך הזה, הדבר היקר לכם מכל נמצא, באופן זמני, בידיו (ובגופו) של אדם אחר. אך כאן חשוב לעצור ולהפריד בין סיוטים ליליים וחרדות אמיתיות לבין המציאות המשפטית והסטטיסטית בשטח. בפועל, עולם הפונדקאות המודרני בנוי בדיוק כדי למנוע תרחישים כאלו. החל מהליכי סינון פסיכולוגיים קפדניים שנועדו לאתר נשים בעלות הפרדה רגשית ברורה, ועד למערכות חוקיות משומנות – הן בישראל והן ביעדי פונדקאות מובילים בחו”ל – המגנות על זכותכם להורות מרגע ההפריה ועד לצו ההורות המיוחל. בנוסף גם מנגנון התגמול לפונדקאיות בנוי כך שאת רוב הסכום הן מקבלות לאחר החתימה על “יותר ההורות” בשגרירות ישראל.
במאמר הקרוב נפתח את השאלה המורכבת הזו ונענה עליה ביושר ובבהירות: מה קורה אם פונדקאית מבקשת להפסיק היריון? האם יש לה מעמד משפטי מול התינוק לאחר הלידה? ואיך החוק מוודא שהחלום שלכם לא יהיה תלוי בשינוי מצב רוח, אלא בהסכם מוצק ומוגן.
פונדקאית שהתחרטה בזמן הריון
במצב רגיל, כל אישה יכולה לבחור אם לשמור או להפיל את העובר. במקרה של אם פונדקאית המצב אינו “חד וחלק” ומורכב הרבה יותר: ככלל, זכותה של אישה על גופה היא עקרון על במשפט הישראלי. לכן, התשובה הקצרה היא כן, אך יש לכך השלכות. החוק קובע כי לא ניתן לכפות על אישה, כולל פונדקאית, להמשיך היריון בניגוד לרצונה, ואין סעיף בחוזה שיכול “להכריח” אותה ללדת.
אולם במקרה של פונדקאית, במידה והיא מעוניינת להפסיק את ההיריון היא חייבת לעבור ועדה להפסקת היריון: הפסקת ההיריון חייבת לעבור דרך הוועדות המקובלות בחוק (מסיבות רפואיות או אישיות). וכך, אם הפונדקאית מחליטה להפסיק את ההיריון ללא סיבה רפואית מוצדקת, היא עשויה להיחשב כמי שהפרה חוזה. במקרה כזה, ההורים המיועדים עשויים לתבוע פיצויים כספיים (ביצוע עבירה פלילית של הפרת חוזה בוטה) על ההוצאות הרבות והנזק שנגרם להם, אך הם לא יכולים למנוע ממנה פיזית לבצע את ההפלה. בישראל כמעט ולא ידועים מקרים של “חרטה סתמית” שנגמרה בהפלה. לרוב, הפסקות היריון בתהליכים אלו קורות בשל מומים עובריים או סיכון בריאותי לפונדקאית, ושם ההחלטה היא בדרך כלל משותפת. בחו”ל, כאשר לפונדקאיות יש בעיקר וכמעט רק אינטרס כלכלי ברור- מקרים של הפסקת הריון ללא סיבה מוצדקת לא קורים ואין אפילו אזכור לכך.
פונדקאית שמתחרטת לאחר לידה
ראשית, חשוב שנשים את הנושא על השולחן וניתן את ה”שורה התחתונה”. לא ידוע ואין שום אזכור על פונדקאית להורים ישראלים שחזרה בה וביקשה שהתינוק יישאר אצלה. ישנו מקרה בודד בעולם שיש לו אזכור מוכר והוא “בייבי M” (1988) בארה”ב. שם הפונדקאית הייתה גם האם הגנטית (הזרעה מהאב). היא התחרטה וסירבה למסור את התינוקת. וגם במקרה זה בית המשפט פסק בסוף שהילדה תישאר אצל האב, אך העניק לפונדקאית זכויות ביקור. מקרה זה הוא הסיבה המרכזית לכך שבישראל, וגם במדינות אחרות בעולם, אסור שהפונדקאית תהיה בעלת המטען הגנטי (הביצית).
המסגרת החוקית בישראל וגם במקרה של חוזה מול סוכנות פונדקאות לתהליך בחו”ל מגדיר בצורה חד משעמית וערכית את זכויות ההורים לאחר לידה:
- לפי החוק הישראלי, עם הלידה, התינוק עובר למשמורת של ההורים המיועדים (בנוכחות עובדת סוציאלית). בחו”ל עם לידת התינוק הוא עובר מיד להורים המיועדים ולא נמצא ולו לשנייה אחת בחזקת האם הפונדקאית.
- זכות החרטה לאחר הלידה: סעיף 13 לחוק הישראלי קובע כי פונדקאית אינה יכולה להתחרט ולבקש להחזיק בילד, אלא אם חל “שינוי נסיבות קיצוני” ובית המשפט שוכנע שזהו טובת הילד. כאומר זה לא קרה עד כה בישראל ואילו בחו”ל החוזה מול הפונדקאית הינו חוזה “דרקוני”, שלא רק מתנה את קבלת הכסף בוויתור על הזכות להורות של הפונדקאית אלא גם רואה בהתעקשות עבירה פלילית.
- אישור בית המשפט: גם אם הפונדקאית מתחרטת, בית המשפט לא יאשר לה להחזיק בילד אם הדבר נוגד את טובתו. מכיוון שלילד אין קשר גנטי לפונדקאית (בישראל פונדקאות היא רק “מלאה” – ביצית של האם המיועדת או תורמת), הסיכוי שבית המשפט יעדיף את הפונדקאית על פני ההורים הגנטיים הוא קלוש ביותר ובמבחן ההיסטוריה גם לא קיים, כנ”ל לגבי התהליך בחו”ל.
- צו הורות: לאחר הלידה ניתן “צו הורות” שמעגן את המעמד המשפטי של ההורים המיועדים כהוריו הבלעדיים של הילד מרגע לידתו. ברגע שמגיעות התוצאות מישראל לשגרירות המעידות על הקשר הגנטי בין ההורים לתינוק מוצא דרכון לתינוק וההורים חוזרים לארץ ובונים כאן את התא המשפחתי החדש שלהם.
סיכום- להפוך חרדה לביטחון
המטרה שלנו ב ‘WE פונדקאות’ היא אחת: לפזר את הערפל, להחליף את החרדה בעובדות, ולאפשר לכם לנשום עמוק בדרך אל הילד שלכם.
זה טבעי ואנושי שהחשש מפני “חרטה” יעלה בשלבים כאלו ואחרים של הדרך. מדובר במסע שבו אתם מפקידים את היקר לכם מכל בידיים אחרות, והלב לא תמיד מסונכרן עם ההיגיון המשפטי. אך כפי שראינו, המציאות בשטח חזקה מכל חשש: הסטטיסטיקה אינה משקרת, והיא מספרת סיפור של הצלחה ויציבות.
המבנה החוזי והכלכלי המוקפד של תהליך הפונדקאות המודרני נבנה בדיוק כדי לייתר את השאלה הזו. הוא יוצר הפרדה ברורה ומוחלטת בין הנתינה המופלאה של הפונדקאית לבין הזכות ההורית הטבעית והמשפטית שלכם. ברגע שהתהליך מגובה בחוזה מקצועי, לא נותר “מרחב אפור” שמאפשר התלבטות או חרטה.
הניסיון שנצבר ב-WE פונדקאות מדבר בעד עצמו. לאחר ליווי של מאות זוגות ויחידניים מישראל בדרכם להורות, המציאות מוכיחה כי החשש הזה נותר תיאורטי בלבד. לא רק שמעולם לא נרשם מקרה של חרטה, אלא שגם רגעי התלבטות אינם חלק מהתהליך ולא מוכרים לנו. זאת בזכות עבודת סינון קפדנית, הכנה פסיכולוגית עמוקה ומעטפת משפטית וכלכלית שאינה משאירה קצוות פתוחים.
אתם יכולים לצאת לדרך למסע הזה בראש שקט, אתם מוגנים, התהליך מבוקר, והמטרה של כולם – שלכם, של הפונדקאית ושלנו – היא אחת: להביא את הילד שלכם הביתה בביטחון ובאהבה.
מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה, טלפון 073-7855588