מי שנזקקות לתרומת ביצית הן על פי רוב נשים מעל גיל 45 אשר לא מצליחות לייצר ביציות איכותיות שיובילו להריון פורה ותקין. אומנם מרבית הנשים שיזדקקו לתרומת ביצית יהיו מעל גיל 45, הגיל בו מתקיימת ירידה משמעותית במספר הביציות האיכותיות אך כדאי לזכור כי ישנן גם נשים צעירות יותר אשר נקלעות לקשיים בפריון ונדרשות לתרומת ביצית. השלב של תרומת ביצית, הוא השלב שמגיע לאחר טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF) שלא צלחו. הערכות מדברות על 20% מהזוגות שמתקשים להרות בשנה הראשונה יפנו לבסוף לתרומת ביצית.
התהליך שעוברת התורמת
תרומת ביצית מתרחשת באמצעות הליך IVF (הפרית מבחנה) – תורמת הביציות תעבור טיפול הורמונלי שיאפשר לה לייצר כמה שיותר ביציות איכותיות – הטיפול ההורמונאלי נועד להשריית ביוץ וזאת כאמור במטרה לייצר לא פחות מ – 10 ביציות בכל סבב. לאחר מעקב צמוד במהלך קבלת הטיפול ההורמונאלי, תגיע התורמת למעקבים מידי מספר ימים, אז יתבצע מעקב זקיקים ובדיקות דם עד היום המיוחל, בו תקבע שאיבת הביציות.
תרומת ביצית סיכונים
שאיבת הביציות יכולה להתבצע באמצעות הרדמה כללית או לחילופין ללא הרדמה לבקשת התורמת. אחד הסיכונים במהלך הטיפול ההורמונאלי הוא גירוי יתר של השחלה, אך בעידן הנוכחי סיכון זה פחת משמעותי בשל תרופות מתקדמות של השרית ביוץ כך שבאופן כללי הסיכון הבריאותי של התורמת אינו גדול אם בכלל. הליך תרומת ביציות דורש מהתורמת לעבור בדיקות מקיפות.
מה קורה עם הביציות לאחר השאיבה
לאחר שנשאבו הביציות הן מועברות למעבדה, שם הן עוברות הפריה עם הזרע ומה שנוצר הוא עובר שיכול לחזור לרחם המטופלת ולצפות להריון תקין. הזרע יכול להיות של הגבר איתו חייה הנתרמת. זהותה של האם התורמת אינו ידוע ובבוא העת כשהעובר יהפוך לתינוק ולילד בוגר, אין הוא יכול לבקש לדעת את זהות התורמת.
ככל והנתרמת מבקשת, היא יכולה להכיר בנתונים היבשים של התורמת ובין היתר גובה, משקל, צבע שיער, צבע עיניים, השכלה, מוצא ועוד.
מה אומר חוק תרומת ביציות בישראל
את החוק חוקקו בשנת 2010 על מנת להסדיר את נושא תרומת ביציות לשם הולדה. תרומת הביציות נועדה לנשים בגילים 18 ועד 54 ובתנאי שהן לא יכולות להיכנס להריון באמצעות הביציות שלהן עצמן. מטרת החוק היא בין היתר, לשמור על הכבוד, על הזכויות ועל הבריאות הן של התורמת והן של הנתרמת.
מי יכולה לתרום ביצית
כמעט כל אישה לא נשואה בגיל 21- 35. החוק אוסר על השתלת ביצית ברחם של בת זוג במקרה של זוגיות חד מינית; על קרבה משפחתית בין הנתרמת לתורמת; על עבר פלילי לתורמת; ועל שוני בדת בין התורמת לנתרמת. כל תורמת תקבל תמורה של 20,316 ₪ ( הסכום מעודכן לשנת 2023) – התרומה מיועדת להולדת ילד אחד בלבד מכל תורמת.
תהליך תרומת ביצית
הדבר הראשון שעל התורמת לעשות הוא, לפנות אל ועדת האישורים – הפניה תתבצע בכתב. עוד לפני הפניה, יחתים הרופא המטפל של יחידת ההפריה החוץ גופית (בבית החולים אליו פנתה התורמת) על טופס הסכמה לביצוע תרומת ביצית. פרטי התורמת יועברו למאגר המידע של משרד הבריאות. רק לאחר אישור התורמת מבחינת סך הקריטריונים ניתן יהיה להמשיך בהליך. מהרגע בו התקבל אישור מטעם מאגר המידע, תעבור התורמת בדיקות רפואיות (כירורג שד, בדיקה גניקולוגית, בדיקת מעבדה) לצד אבחון פסיכולוגי. בשלב הבא תגיע התורמת להציג עצמה ולענות על שאלות הוועדה לאחריה יתקבל אישור סופי. ההתאמה בין התורמת לנתרמת תתבצע בהתאם למאגר התורמות והנתרמות של משרד הבריאות. שימי לב כי התורמת יכולה להתחרט מביצוע התרומה גם לאחר שביצעו שאיבת ביציות מגופה ובמילים אחרות, כל עוד לא בוצעה הפריה (מפגש בין הביצית לזרע בתנאי מעבדה), יכולה התורמת להתחרט.
במקרים בהם לא נמצאה התאמה בין התורמת לנתרמת, ניתן לפנות אל ועדת חריגים באמצעות טופס פניה ייעודי. כל עוד התורמת מבקשת לתרום לאישה ספציפית שהיא גם קרובת משפחה, תוודא הוועדה שקיימים טעמים דתיים שמצדיקים את התרומה וכך גם באשר לתורמת שמייעדת את הביציות לתורמת ספציפית שאינה קרובת משפחה, לתורמת נשואה (בין אם היא מייעדת לנתרמת ספציפית ובין אם היא לא מייעדת את התרומה לנתרמת ספציפית).
תרומת ביצית בחו”ל
נשים רבות ניגשות לבצע תרומת ביציות בחו”ל ונשאלת השאלה מדוע אם בישראל ההליך הוא חוקי ואפשרי? הליך תרומת ביצית בישראל הוא הרבה פחות פופולארי מההליך בחו”ל מה גם שמספר הביציות שנתרמות הוא נמוך משמעותית ולפיכך, היתרון הגדול והמשמעותי ביותר הוא שמאגר התורמות בחו”ל, הוא גדול משמעותית מזה שניתן להשיג בישראל. חשוב להבחין בעובדה שישנו חוסר משמעותי בתרומת ביציות בישראל. בנוסף, מי שנזקקת במקביל לפונדקאית, סביר שהיא תצליח למצוא בקלות יתרה פונדקאית בחו”ל מה שמקצר מאוד את ההליך. עוד, ניתן לבחור במדינה בה המראה של הצאצא שלכם הוא המדויק ביותר עבורכם, אין זה סוד שרבים מעדיפים מראה ספציפי ממדינות ספציפיות לרבות צבע עור, עיניים וגוף.
בנוסף, רמת השירות בחו”ל היא רמה גבוהה מאוד, לרבות השימוש בטכנולוגיות רפואיות מתקדמות מאוד לצד צוות רפואי המתמחה באופן ספציפי בהליכי פריון ופוריות חוץ גופית.
חשוב מאוד לקחת בחשבון את נושא הגנטיקה של הצאצא ולזכור כי ישנן מדינות ספציפיות בהן הסיכוי לנשיאת מחלות גנטיות נקודתיות הוא מהנמוכים בעולם ועל כן לעיתים העדיפות היא דווקא לתרומה מחו”ל. תרומה מחו”ל תכלול לרוב ביציות / עוברים איכותיים אשר גילם לא עובר את חמשת הימים הראשונים להפריה, העוברים יכולים להיות טריים ו/או מוקפאים בהתאמה מושלמת לרצון הנתרמת.
מי יכולה על פי חוק לעשות שימוש בתרומת ביצית
אישה שאינה מצליחה להרות מהביציות שלה / אישה שסובלת מבעיות רפואיות שאינן מאפשרות לה להיכנס ו/או לשאת הריון ובתנאי שלא עברה את גיל 45 . כל עוד מדובר בבני זוג בו הגבר פורה, הרי שהזרע יופק ממנו ותבוצע הפריה בתנאי מעבדה אך במידה ומדובר על תרומת זרע, תהיה זו תרומה אנונימית ו/או תרומה מחו”ל. ההשתלה מאושרת בתנאי ותורם הזרע נתן לכך הסכמה בכתב בלבד, אחרת התרומה לא תתקבל. הנתרמת מתבקשת לשלם אגרה בסך 10,000 ש”ח ועליה להיות תושבת ישראל.
שימו לב כי אם יחידה לא זכאית לתרומת ביצית המיועדת לאם פונדקאית ובמקרה הנידון ההפריה מתבצעת אך ורק באמצעות הביצית שלה. תרומת ביצית בהליך פונדקאות תינתן לבני זוג בלבד, או אב יחיד וכל עוד האם הפונדקאית היא לא תורמת הביצית.
כמה עולה תרומת ביצית
ככל ובחרתם לעבור תרומת ביצית בארץ, הרי שתתבקשו להשקיע בכך משאבים כלכליים. עלות תרומת ביצית בכלליות נעה בין 25-60 אלף ₪. תרומת ביצית בישראל מחייבת את הנתרמת בתשלום אגרה בסך 10,000 ₪ אך אם הנתרמת מקבלת הבטחת הכנסה היא תשלם רק 7,000 ₪. הליך ההפריה החוץ גופית מתבצעת בהתאם להתחייבות הכספית אותה ממציאה המטופלת מקופת החולים בה היא מבוטחת.