שאלות ותשובות לתהליך ההיריון בפונדקאות בחו”ל

מה קורה אם אין היריון בתהליך פונדקאית ?

הלב יוצא אל הזוגות שעבורם הדרך אל ההורות רצופה במאבק אינסופי, אלו שכבר נשאו על גבם את משא האכזבות מהטיפולים העצמאיים ומגלים שגם בנתיב הפונדקאות, שהיה אמור להיות חוף המבטחים שלהם, הם נאלצים להתמודד עם אי-ודאות מכאיבה וקשיים נוספים.

כסוכנות מנוסה, ראינו כבר עשרות מקרים של קשיים בקליטת העובר, אבל תמיד בסוף ההורים חזרו עם תינוק הביתה. אנחנו מכירים מקרים של מעל 10 סבבים ויותר עד שהעובר נקלט, מדובר בחלק מובנה מהסיכונים בתהליך. במקרה שהחזרת העוברים לא צלחה:

• מבחינה רפואית: הרופא המטפל ינסה להבין מדוע ההחזרה נכשלה (איכות העוברים, עובי רירית הרחם של הפונדקאית וכו’).
• ניסיונות נוספים: ברוב הסכמי הפונדקאות מוגדר מספר מסוים של ניסיונות (למשל עד 6 החזרות). אם נשארו עוברים מוקפאים, ממתינים למחזור הבא ומנסים שוב. במקרים רבים מחליפים פונדקאית או מחזירים שני עוברים להגברת הסיכויים להיקלטות.
• היבט כלכלי: ההורים המיועדים בדרך כלל משלמים על כל סבב טיפול או שיש להם מסלול “עד הלידה” ללא הגבלת ניסיונות, אך הפונדקאית מקבלת את הפיצוי המלא רק עבור חודשי היריון בפועל ולידה. אם אין היריון, היא לרוב מקבלת רק “פיצוי על הטרחה” עבור עצם ביצוע ההחזרה.

מה קורה במקרים של לידה מוקדמת בתהליך פונדקאות בחו”ל (ההורים בארץ)

באופן גורף, רוב המחקרים מראים שבריאותם של תינוקות שנולדו בפונדקאות דומה מאוד לזו של תינוקות שנולדו ב-IVF רגיל. עובדה זו אמורה להרגיע את הזוגות הישראלים שמצפים לילד בתהליך פונדקאות בחו”ל. בכל מקרה היריון הוא תהליך רפואי שיכול להשתבש ויכולה להיווצר לידה מוקדמת (לידת פג) המעלה שאלות רפואיות, לוגיסטיות וכלכליות משמעותיות. הנה מה שקורה בפועל במצבים אלו:

היבט רפואי: ברגע שהפונדקאית יולדת לידה מוקדמת, התינוק מועבר מיד למחלקת טיפול נמרץ יילודים (פגייה) בבית החולים המקומי. הסוכנויות הישראליות עובדות בדר”כ עם מרפאות יוקרתיות פרטיות שאיכות הציוד ובטיפול הרפואי גבוהים במיוחד, כולל במדינות כמו גיאורגיה וארמניה.

נוכחות ההורים: המשימה הראשונה שלכם תהיה להגיע למדינת היעד במהירות האפשרית. התינוק זקוק למגע ולקשר שלכם, והצוות הרפואי יזדקק לאישורכם להחלטות רפואיות. עד הגעה של ההורים למדינת היעד הסוכנות שלכם תדאג לתינוק באמצעות אנשי קשר מקומיים וצוות רפואי נאמן שעובד איתם שנים.

הפן הכלכלי (ביטוח ועלויות אשפוז): זהו האתגר הגדול ביותר, שכן עלויות אשפוז יום בפגייה בחו”ל יכולות להגיע לאלפי דולרים ביום. בעבר היה ביטוח שכזה ולצערנו אין ביטוח לתינוקות שנולדו בתהליך פונדקאות אבל הורים תושבי ישראל זכאים למענק אשפוז מהביטוח הלאומי גם עבור לידה בחו”ל. במקרה של לידת פג (משקל מתחת ל-1,750 גרם או אשפוז מעל 4 ימים בפגייה), גובה המענק עומד על כ-285,000 ש”ח (נכון ל-2025/26). הכסף הזה מועבר כהחזר כנגד קבלות על התשלום שביצעתם לבית החולים בחו”ל.

הפן הלוגיסטי והשהות בחו”ל: הארכת השהות: לידה מוקדמת משמעותה שהתינוק לא יוכל לטוס לישראל עד שיגיע למשקל יציב ומצב רפואי המאפשר טיסה (לפעמים שבועות ואף חודשים). תצטרכו להיערך לשהות ממושכת במדינת היעד.

רישום והנפקת דרכון: התהליכים המשפטיים (בדיקת רקמות, צו הורות ודרכון זמני) מתחילים רק לאחר הלידה. במקרה של פג, לעיתים קשה לבצע בדיקת דם מיד, מה שעלול לעכב מעט את תחילת התהליך הבירוקרטי.

זכויות מול המעסיק בארץ:  חשוב לדעת שחוקי העבודה בישראל מגנים עליכם. אם התינוק אושפז בפגייה, אתם זכאים להאריך את חופשת הלידה בהתאם למספר ימי האשפוז (בתנאים מסוימים).

דמי לידה: הזכאות לדמי לידה נשמרת לכם במלואה, וניתן להתחיל אותה מרגע הפסקת העבודה לצורך הנסיעה ללידה.
 

מה קורה אם יש בעיה רפואית לעובר ?

במקרים שבהם מתגלה בעיה רפואית בעובר במהלך פונדקאות בחו”ל, המצב הופך למורכב מאוד מבחינה רגשית, משפטית ומוסרית. להלן הדרכים שבהן מתמודדים עם מצב זה:

1. האוטונומיה על הגוף מול חוזה הפונדקאות
   זהו הנושא המורכב ביותר. למרות שיש הסכם חתום, קיימת התנגשות בין שני עקרונות:
   1. כל החלטה על הפסקת הריון נעשת ע”פ החוקים של אותה מדינה שבה מתבצע ההליך וחשוב לבדוק לפני כן מהן הקריטריונים להפלה למשל בגאורגיה תסמונת דאון אינה עילה להפלה .
   2. הזכות על הגוף: מבחינה משפטית ברוב המדינות, לא ניתן להכריח אישה לעבור פרוצדורה רפואית (כמו הפלה) בניגוד לרצונה, גם אם היא חתומה על חוזה.

   מה קורה אם ההורים רוצים להפסיק את ההיריון אך הפונדקאית מסרבת?

   זהו תרחיש קשה. במידה והיא יולדת את הילד בניגוד לרצון ההורים, המעמד המשפטי של הילד הופך לסבוך מאוד. במדינות מסוימות ההורים עדיין יהיו מחויבים כלפיו, ובאחרות האחריות עלולה לעבור לפונדקאית. לכן, חשוב מאוד לוודא שנושא הדילול והפסקת ההיריון מוסדר בחוזה בצורה הכי ברורה שיש, ושנערך תיאום ציפיות מוקדם עם הפונדקאית.

2. הפסקת היריון (דילול או הפלה)
   כאשר מתגלה בעיה רפואית מתבצעות בדיקות אימות: ראשית יבוצעו בדיקות מעמיקות (מי שפיר, סיסי שליה או צ’יפ גנטי) כדי לאמת את חומרת המצב. ברוב המקרים, סוכנויות הפונדקאות בוחרות נשים שערכיהן תואמים לאלו של ההורים (למשל, פונדקאית שמצהירה מראש שהיא מוכנה להפסיק היריון במקרה של מום).

3. היבט כלכלי:
   במידה ומבוצעת הפסקת היריון, הפונדקאית לרוב זכאית לפיצוי כספי על עוגמת הנפש והפרוצדורה הרפואית, אך התשלומים החודשיים עבור ההיריון ייפסקו.כדי לצמצם את הסיכון למצב כזה, רוב ההורים המיועדים בוחרים לבצע בדיקות גנטיות לעוברים (PGT-A) לפני ההחזרה לרחם. בדיקה זו בודקת את תקינות הכרומוזומים של העובר ומעלה משמעותית את הסיכוי להחזרת עובר בריא, ובכך חוסכת מראש התלבטויות כואבות בהמשך הדרך.

כאשר עולה סוגיה רפואית ומתגלה בעיה רפואית במהלך ההיריון אצלנו ב’WE פונדקאות’ מקיימים תהליך קבלת החלטות יסודי המתרחש בזום: מצד אחד עולים ההורים המיועדים ובעלי הסוכנות, רפאל פלג, בצד השני עולה הצוות הרפואי ממדינת היעד, ההורים יכולים להוסיף לשיחה רופא מטעמם למקסום קבלת ההחלטה. במהלך השיחה מוצגים הממצאים הרפואיים, הצוות הרפואי מציג את החלופות הרפואיות ורק אז מקבלים החלטה משותפת בהתאם לחוקים המקומיים.